החלטה בתיק רע"א 6325/04

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת מיכל רובינשטיין), מיום 21.6.04 בבר"ע 1832/04 כפי שתוקנה, בה נדחתה בקשתם של המבקשים לעיכוב הליכים - הליכי הוכחות - בבית משפט השלום עד להכרעה בערעור על החלטתו (מפי כבוד השופט יפרח) בת"א 61248/98 מיום 16.3.04. זאת, לאחר שבית משפט השלום דחה אף הוא את בקשתם זו לעיכוב ההליכים (החלטה מיום 19.5.04). המדובר בתובענה שהוגשה ב-1998 וטרם הוחל בהוכחות בה, נוכח מספר גדול של הליכים פרוצדורליים בשלוש ערכאות לאורך השנים. לשם הבהירות, הבקשה הנוכחית מכוונת במהותה לדחיית קביעתם של מועדי הוכחות בתיק, עד לדיון בערעור המבקשים התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי (בר"ע 1832/04 והחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.5.04).

2.        המשיבה 1 שכרה את שירותיהם המשפטיים של המבקשים, עורכי דין הפועלים בישראל. למבקשים היתה בתקופה הרלוונטית שלוחה בארצות הברית, שהיוותה גוף עצמאי מבחינה מקצועית ותקציבית. השלוחה שכרה את שירותיה של המשיבה 3, עורכת דין קנדית, על מנת שתטפל בענייניה של המשיבה 1. לימים, הגישו המבקשים תובענה לתשלום שכר טרחה נגד המשיבה 1, וזו מצידה הגישה תובענה שכנגד בגין חיובי יתר, גרימת נזקים ועוד. בקשתו של המבקש לצרף את המשיבה 3 כנתבעת נדחתה. בעקבות כך הגיש המבקש בקשה, במסגרת התובענה שכנגד, להתיר המצאת הודעה לצד שלישי נגדה מחוץ לתחום השיפוט. בקשתו נדחתה על ידי בית משפט השלום, ובקשתו לרשות ערעור בפני בית המשפט המחוזי נדחתה אף היא בהסתמך על הלכת אלבה נ' Colgar (רע"א 3760/90 פ"ד מה(1) 353, מפי השופט - כתוארו אז - ש' לוין), שממנה עלה כי תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אינה מאפשרת המצאת הודעה לצד מרוחק (באותו עניין היה המדובר בצד רביעי) מקום שאין בעל דין שבוצעה לו המצאה בישראל צד לאותה הודעה. וזאת, באשר ההודעה לצד המרוחק בחו"ל היא תובענה נפרדת, שאינה חלק מן ההליך העיקרי כנדרש על פי לשון התקנה ("בעל דין דרוש ... בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר"). על החלטות אלו ניתנה למבקשים רשות ערעור בפני בית משפט זה, וערעורם התקבל (רע"א 5150/02, החלטה מיום 3.12.03). נקבע (מפי כבוד השופטת חיות), כי לאור תכליתה של תקנה 500(10) אין מקום להבחין בין צד הדרוש לתביעה העיקרית כנתבע ובין צד הדרוש לתובענה, במובנה הרחב, הכולל גם את ההודעה לצד שלישי בהליך הנלווה לתביעה העיקרית. לפיכך קבע בית המשפט:

"צד שלישי זר הינו 'בעל דין דרוש או בעל דין נכון בתובענה' (קרי, הנכנס בגדר תקנה 500(10) - א"ר). אם לו ישב בארץ היה בית המשפט מוסמך לברר את ההודעה לצד שלישי נגדו".

           בית משפט זה החזיר איפוא את הדיון לבית משפט השלום, על מנת שישוב ויבחן אם, בנסיבות העניין, יש להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט למשיבה 3.

3.        בית משפט השלום קבע (בהחלטה מיום 16.3.04), כי משיבה 3 נופלת אמנם בגדר תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, אך בית המשפט הישראלי לא יהיה פורום נאות לדיון בתובענה בין הצדדים, בהעדר כל קשר בין המשיבה 3 לבין ישראל: משיבה 3 נשכרה על ידי שלוחתם של המבקשים בארצות הברית, שפעלה כגוף נפרד ועצמאי מן המבקשים; ההתרחשויות אשר בבסיס ההודעה לצד ג' לא אירעו בישראל אלא בקנדה, והתייחסו לנכסים הנמצאים בקנדה ולהליכים משפטיים בפני ערכאות קנדיות. גם ייעוץ ישיר אשר נתנה המשיבה 3 למשיבה 1 לא נעשה בישראל. משכך, סירב בית המשפט להתיר המצאה מחוץ לתחום למשיבה 3, וקבע מועד להוכחות.

4.        אחר הדברים האלה עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי, בבקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ובבקשה לעיכוב ההליכים בתיק. במקביל, פנו לבית משפט השלום בבקשה לעיכוב הליכי ההוכחות עד להחלטת בית המשפט המחוזי בעניין. בית משפט השלום (החלטה מיום 19.5.04) דחה את הבקשה, נוכח התמשכותם של ההליכים על פני שש שנים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת גרסטל) קיבל את בקשת רשות הערעור, אך לא הכריע באשר לעיכוב ההליכים אלא קבע בהסכמה את הערעור והבקשה לעיכוב הליכים לדיון בפני הרכב (החלטה מיום 31.5.04). פניה של המבקשים למתן החלטה בבקשתם לעיכוב הליכים לפני תחילת שמיעת ההוכחות בבית משפט השלום, נדחתה ביום 7.6.04 (כבוד השופטת רובינשטיין), ובעקבותיה הוגשה עתירה לבית משפט זה, אלא שזו נמחקה לאחר שבית המשפט המחוזי החליט שלא להעתר לבקשה לעיכוב הליכים עד להחלטה בערעור (החלטה מיום 21.6.04 כפי שתוקנה), והמבקשים גמרו אומר לבקש רשות ערעור על כך.

           ביני וביני, ביקשו המשיבים 1 ו-2 קביעת מועדי הוכחות, ובית משפט השלום (החלטה מיום 30.6.04) ביקש תיאום מועדים בין הצדדים, וכי התיק יובא לעיונו ב-12.7.04.

           על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.6.04 עותרים המבקשים איפוא ערעור בפני בית משפט זה. בנוסף, עותרים הם לעיכוב ההליכים עד למתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור.

5.        א.      בבקשתם הנוכחית טוענים המשיבים, כי סיכויי ערעורם להתקבל גבוהים. על פי הטענה, ברע"א 5150/02 נקבע באופן מפורש קריטריון אחד בלבד, שעל פיו יש לבחון האם להתיר המצאה אל מחוץ לתחום על פי תקנה 500(10), והוא האם הצד השלישי הוא בעל דין נכון או ראוי בתובענה. משום כך שגה בית משפט השלום כאשר בחן את נאותות הפורום, אף שקבע כי המשיבה 3 נכנסת בגדר תקנה 500(10).

           ב.      כן נטען, כי המשך קיום ההליכים בבית משפט השלום - קרי, ההוכחות - לפני קבלת החלטה בערעורם של המשיבים על ידי בית המשפט המחוזי, יביא לעיוות דין ויפגע קשות בחקר האמת, שכן המבקשים יאלצו לנהל דיון הוכחות בלא נוכחותה של המשיבה 3, שבידה, לפי הטענה, המענה למרבית עילות התביעה. לדידם, המדובר אך בדחיית מועד דיון, והאירועים בהם מדובר שבים אחורנית לשנות השמונים.

6.        א.      לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בבקשת העיכוב, נחה דעתי כי אין מקום להיעתר להן. הבקשה לעיכוב ההליכים כשלעצמה נשקלה בידי שתי ערכאות, והיא אינה מעלה סוגיה בעלת חשיבות כללית המצדיקה התייחסות ערכאה שלישית. אין היא באה בגדר הנושאים שבהם תינתן רשות ערעור, אשר נמנו - מבלי למצותם - בפרשת רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (מפי מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר). ראו לאחרונה רע"א 363/04 קלינגר נ' ג'רזי (לא פורסם, מפי השופטת פרוקצ'יה).

           ב.      ועוד: ככלל, אין ערכאת ערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה דלמטה בכל הנוגע למתן סעד זמני (רע"א 10373/02 סאמר אבראהים נ' יובל אלון, דינים עליון סד 101, מפי הנשיא ברק; רע"א 5374/03 אליהו בר לב נ' עיזבון המנוחה נעמי איילון, דינים עליון סה 188, מפי השופט ריבלין). עניינם של המבקשים אינו מצדיק סטייה מכלל זה. אמנם, למבקשים ניתנה רשות ערעור בבית המשפט המחוזי, אולם אין לומר בהכרח כי מאזן השיקולים נוטה לטובתם. השאלה התלויה ועומדת בערעור היא אם, נוכח המבחן שנקבע בבית משפט זה (ברע"א 5150/02 הנזכרת), צדק בית משפט השלום בדחותו את הבקשה להמצאה מחוץ לתחום בשל אי נאותות הפורום. יוזכר, כי בפסק הדין צויין שם, כי גם אם שוכנע בית המשפט שקמה אחת העילות להיתר ההמצאה מחוץ לתחום, לפי תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, "עליו להוסיף ולבחון האם ראוי להעניק את ההיתר בנסיבות הספציפיות של המקרה". במלים אחרות, על בית המשפט המחוזי להכריע עתה האם יש מקום לדון גם בנאותות הפורום מעבר לעצם התקיימותה של העילה להמצאת חוץ; ואם כן - האם אכן הפורום אינו נאות, כקביעת בית משפט השלום. במאזן הנוחות ניצבת מנגד להמתנה להכרעה זו הימשכותו של ההליך, שההוכחות בו לא החלו מאז הוגש ב-1998, זמן רב בכל קנה מידה. גם לדעתי באה עת לכך.

           ג.      מעבר לצורך אזכיר,כי אמנם בטענת פורום לא נאות חל פיחות מסויים בנסיבות דהאידנא עקב הגלובליזציה של המערכת הבינלאומית, וטעונה היא שכנוע, כי "המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר" (רע"א 2705/97 הגבס נ' The Lockformer ואח', פ"ד נב(1) 109, 114, מפי השופט אור, המצטט גם דברי השופט חשין בע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פ"ד מח(2) 77, 83-82). ואולם, נותר בעינו המבחן המהותי בשאלה האם מירב הזיקות נוטה לפורום הזר, ולעניין זה יש לבחון גם את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ואת היכולת לנהל הליך יעיל בארץ (רע"א 3144/03 אלביט נ' Harefuah, דינים עליון סד 721, מפי השופט ריבלין). בין השאר, ציטט בית המשפט שם מתוך הסכמה - ואצטרף לכך בכל הכבוד - ממאמרו של ד"ר מ' קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסע אל תום האלף השני ומעבר לו", מחקרי משפט יט' (תשס"ב), 67, המבקש שלא לצמצם את דוקטרינת הפורום הבלתי נאות ובוודאי לא לסתום עליה את הגולל.

           ד.      מפסק דינו של בית משפט השלום עולה, כי למשיבה 3 לא היה קשר לישראל: המשרד ששכר את שירותיה היה אמריקאי, הגם ששימש כשלוחה עצמאית של משרד המבקשים; הלקוחה - המשיבה 1 - בה טיפלה המשיבה 3 היתה ישראלית, אך ענייניה נסבו סביב נכסים קנדיים ובמגעים מול שלטונות קנדה וערכאות קנדיות. את השיקולים כבדי המשקל הללו מזה ואת טענותיהם של המבקשים, קרי כי יש לדון בשאלות על רקע התיק העיקרי שהוא תיק "ישראלי" במהותו מזה, יתן בית המשפט המחוזי אל לבו בדונו בערעור.

7.        כללם של דברים, סבורני נוכח כל האמור כי אין מקום להעתר לבקשת רשות הערעור ולבקשת העיכוב. אף שהחלטתי כך, ובאה עת הוכחות בתיק, ייטיב בית המשפט המחוזי - בכל הכבוד - אם יכריע בערעור במועד מוקדם, על מנת שצעדים בניהול התיק ככל שיידרשו בעקבות הכרעתו, תהא אשר תהא, ייעשו אף הם במוקדם ככל האפשר.

           ניתנה היום, כ"ב בתמוז תשס"ד (11.7.2004).

ש ו פ ט

       /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: